לאלף את הנמר  

 בשירה המפורסם שרה ריטה "אהבה זה לא פשוט, זה קצת כמו לאלף נמר". אולי גם אתם שאלתם את עצמכם, מה זה בעצם אומר.

הנמר, יונק ממשפחת החתוליים, הוא בעל חיים טורף. הוא חי ביחידים (פרט לעונות רביה קצרות) ומתרחק מבני אדם. ככל הנראה הוא לא המועמד הטבעי לאילוף...
הנמר נוהג לארוב לטרפו בשעות הלילה ולנשוך את הקורבן בצווארו. לעתים, אם הוא חש בטחון במקום המסתור שלו, הוא משאיר חלק מהאוכל למחרת. בפעמים אחרות הוא מעלה את הטרף לצמרת עץ וזולל אותו שם, הרחק מאויביו.

אבל טיפוס על עצים אינו הכשרון היחיד של הנמר: בשעת מרדף אחרי הטרף, הנמר יכול לרוץ במהירות מדהימה של כשישים קמ"ש. למרות שמשקלו מגיע לעתים לשמונים קילוגרם, הוא גם מפגין ביצועי קפיצה מרשימים ומגיב במהירות.

הנמר הישראלי

כמו כל בני משפחת החתוליים, הנמר צד ממארב, לכן יש חשיבות לחברבורות שלו, המשמשות להסוואה. גבו וצידי הגוף הם בצבע צהוב, ועליהם כתמים שחורים, בעוד הבטן והחזה יותר בהירים. כאשר נמר רובץ בלי לנוע, הוא נטמע בגווני המדבר וקשה מאוד להבחין בו.

בניגוד לרוב בעלי החיים, שצדים בשל הצורך במזון בלבד, הנמר צד גם כאשר איננו רעב.
אך גם הנמר הוא חלק משרשרת המזון: בגלל שהנמרים חיים כיחידים, הם אינם לומדים כיצד להיזהר מחיות אחרות. הדבר נכון גם לגבי בני אדם, ולכן לצערנו הציד של הנמר נפוץ ובעל החיים היפהפה הולך ונכחד.